פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן: "הקו האדום"

הלאמות

  • רקע
  • מודל הלאמה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
"הקו האדום" של מיזם הרכבת הקלה בתל אביב הוא הקו המרכזי והראשון במערכת להסעת המונים במטרופולין. אורך הקו המתוכנן הוא כ-22 קילומטר – חלקו בנתיב עִלי וחלקו בנתיב תחתי – והוא אמור לקשר בין בת ים, תל אביב-יפו, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. באוקטובר 2003 פורסם המכרז הבין-לאומי להקמת הקו האדום, ובפברואר 2006, לאחר דחיות חוזרות ונשנות, הגישו שלוש הקבוצות שנותרו לאחר המיון את הצעותיהן. במאי 2007 נחתם הסכם עם הקבוצה הזוכה MTS. העבודות על הקו היו אמורות להתחיל ב-2008 ופתיחתו לציבור תוכננה ל-2013. בעקבות הפסדים כספיים גדולים של הקבוצה נדחה מועד הפתיחה ל-2017. הקבוצה לא הצליחה לגייס מקורות מימון למיזם גם לאחר דחיות רבות (לטענתה, בגלל המשבר הכלכלי העולמי ב-2008), ולאחר כישלון המשא ומתן עם המדינה בוטל לבסוף הזיכיון באוגוסט 2010. ב-12 בדצמבר 2010 החליטה הממשלה להלאים את מיזם הרכבת הקלה, ופירוש הדבר שהמדינה היא המופקדת על תכנונו ועל ביצועו של המיזם. הממשלה הקצתה למיזם כ-11 מיליארד ש"ח, ומועד השקתה של הרכבת הקלה נקבע ל-2017.

לאחר ביטול הסכם הזיכיון עם חברת MTS קיבלה על עצמה את המיזם החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים). בספטמבר 2011 החלה החברה בעבודות, וכעת מעריכים כי סיום המיזם לא יהיה לפני שנת 2021. עלות מיזם הרכבת הקלה, שהוערכה בכ-11.5 מיליארד ש"ח, הוערכה נכון ליולי 2013 ב-14 מיליארד ש"ח ומעלה. בזמן העבודות על הקו האדום צפויים אישורי תכנון לקווים נוספים של הרכבת הקלה. הראשון שבהם הוא הקו הירוק, שאורכו כ-24 קילומטר, והוא יחבר את מערב ראשון לציון ומרכז חולון עם מרכז תל אביב. קווים נוספים הם הקו הסגול, הצהוב, הוורוד והחום.

את המיזם מלווה חברת ניהול מיזמים זרה, PB, שמשמשת לו יועצת בכירה. בעקבות קבלת המיזם צמחה חברת נת"ע במידה ניכרת: מספר העובדים בה גדל פי שלושה, למאה עובדים, ותקציב התפעול גדל לשלושים מיליון ש"ח. בינואר 2012 פורסם מכרז בין-לאומי לתכנון המנהרות ולביצוע עבודות הכרייה באמצעות מכונות TBM לקו האדום ולקו הירוק במטרופולין תל אביב. מדובר באחד המכרזים הגדולים ביותר שפורסמו אי פעם במדינת ישראל. במסגרת הקו האדום, שמבצעת חברת נת"ע, ייכרו שתי מנהרות מקבילות, באורך של כ-11 קילומטר כל אחת ובעומק של כעשרים מטר מתחת לאדמה. מכונות הכרייה יוחדרו אל מתחת לקרקע מתוך פירים שנחפרים בימים אלה בשלוש נקודות לאורך התוואי: פיר אם המושבות, פיר גלי גיל ופיר הרצל. בעקבות עתירה של התאחדות הקבלנים שונו תנאי הסף של המכרז, כך שגם חברות בבעלות ישראלית יוכלו להשתתף במכרזים.

במשך זמן רב התקשתה המדינה בגיוס מימון למיזם, מה שדחה ועיכב את ביצועו. לבסוף, לאחר מאמצים מרובים, גובש הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל, עיריית תל אביב ומשרד האוצר. במסגרת ההסכם התחייב מינהל מקרקעי ישראל לממן את החפירות ואת עבודות הפיתוח בעלות של יותר משני מיליארד ש"ח, ועיריית תל אביב התחייבה להשקיע בארבעה מיזמים גדולים למגורים ובהם כ-2,200 דירות, שיהיו חלקן בבעלות העירייה וחלקן בבעלות המדינה. התמורה שתתקבל ממכירת הדירות תשמש למימון המיזם. ההסכם היצירתי, פרי יוזמתו של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, יסייע לא רק במימון חלקה של העירייה במיזם הרכבת הקלה, אלא גם בהקלת מצוקת הדיור בעיר. כדי לקדם את המיזם תזרז העירייה את הליכי התכנון והרישוי ותוותר על היטלי השבחה ליזמים.

העיכובים בביצוע המיזם הביאו ליוזמה של פתרון ביניים בדמותם של קווי BRT – אוטובוסים בעלי קיבולת גדולה שינועו בתדירות גבוהה על הציר המתוכנן של הקו האדום של הרכבת הקלה (מבת ים, דרך תל אביב ועד פתח תקווה, בשינויים הנדרשים בחלקים התת-קרקעיים של קו הרכבת), ויקבלו נתיב תחבורה בלעדי ועדיפות ברמזורים. לפי התכנון, חברת דן אמורה לקבל את הזיכיון להפעלת המיזם בפטור ממכרז למשך חמש שנים, ולרכוש לשם כך אוטובוסים דוגמת אלה שפועלים במיזם המטרונית בחיפה. למימון רכישתם אמורה הייתה חברת דן להשתמש בכספי סבסוד ממשלתי המופקדים בקרן ההצטיידות של החברה ובקרן שיפורים. משך העבודות ליישום המיזם נאמד בכשנתיים.

חברת נת"ע, שהופקדה גם על מיזם ה-BRT, הגישה למשרד האוצר ולמשרד התחבורה אומדן של עלות המיזם, ולפיו, ללא רכש האוטובוסים, תסתכם העלות ב-225 מיליון ש"ח – כמעט פי שניים מההערכה הראשונית. עוד התברר כי התוכנית שהוגשה לאישור לא נבדקה מבחינת יעילותה התחבורתית, לא נעשתה מדידה של זמני הגעה ולא הושלם תכנון ההעדפה בצירים. רק במאי 2013 פרסם משרד התחבורה את המכרז הראשון להקמת קווי BRT.

בתוך כך עלו שאלות בנוגע להתנהלות חברת נת"ע. במשרד האוצר בוחנים חשש לאי-סדרים בחברה ולמינוי מקורבים, ורשות החברות הממשלתיות אף פנתה לרואה החשבון המבקר את נת"ע בבקשה שיבחן את ההתנהלות הפיננסית של החברה באוצר. על רקע החששות הללו הקפיא משרד האוצר את המכרז לרכישת הציוד לכריית המנהרות של הקו האדום.

חברת נת"ע מוסיפה להיות נתונה לביקורת בעקבות חשדות לאי-סדרים, התנהלות פיננסית בעייתית ובעיות ניהוליות. בדוח מבקר לשנת 2012 נכתב כי "הממצאים בדוח זה מעלים ליקויים משמעותיים הקשורים לבחירתה של נת"ע על ידי מקבלי ההחלטות לבצע את מיזם הקו האדום, ובהם היעדרה של עבודת מטה יסודית לבדיקת מלוא המשמעויות הנובעות מהבחירה והיערכות לא נאותה דיה של נת"ע לביצוע מיזם כה מורכב, ובכלל זה: האם נת"ע ערוכה מבחינת הידע והניסיון שברשותה; האם המשאבים הניהוליים לביצוע מיזם כה מורכב מצויים בידה; האם יש לה כוח אדם מקצועי; האם היא יכולה להיערך לשינוי מהותי שכזה ובזמן קצר; ומה העלות הכלכלית של תהליך זה ביחס לחלופות אפשריות אחרות. כמו כן, לא נבדקו אפשרויות להטיל את ביצוע הפרויקט על גופי ביצוע אחרים המתמחים בפרויקטי תשתית". בשנת 2013 נדרש מבקר המדינה לתהליך ההלאמה וגם להתנהלות נת"ע ולתהליך הוצאת המכרזים מטעמה.

משרד החשב הכללי באוצר שקל להפקיע מחברת נת"ע את האחריות להקמת קווי הרכבת העתידיים המתוכננים במיזם הרכבת הקלה בגוש דן בשל עיכובים ואי-סדרים. בד בבד ביקש המשרד לבטל את המכרז שפרסמה נת"ע לרכישת קרונות וציוד נייד לקו האדום של הרכבת הקלה, ולדחותו בכמה שנים.

על אף החלטת הממשלה מדצמבר 2010, שקבעה כי על משרד התחבורה ומשרד האוצר לחתום על הסכם מסגרת עם נת"ע, טרם נחתם הסכם כזה. מאז הקמתה של חברת נת"ע בשנת 1997, במשך יותר מ-15 שנה, היא פועלת ללא הסכם עם המדינה, הסכם שאמור להסדיר את מכלול היחסים בין הצדדים ואת התחייבויותיהם. בהיעדר הסכם נוצרו חילוקי דעות בין נת"ע ובין נציגי המדינה וגורמי פיקוח ובקרה חיצוניים מטעמה בכל הקשור לשיתוף פעולה ולקבלת נתוני תקציב, לוחות זמנים ומסמכים עדכניים נוספים מנת"ע בפרק זמן סביר.

 העברת ניהול הפרויקט לחברה ממשלתית מלוּוה בחברה בין-לאומית.

משרד התחבורה.

בדיקה של מבקר המדינה את חברת נת"ע במהלך 2014 המשיכה להצביע על התנהלות כושלת של החברה הן באיוש משרות מקצועיות הן בניהול פרויקטים והן בניהול התקשרויות. בתוך כך הכריזה ההנהלה החדשה של החברה כי במהלך 2014 יחלו לעבוד במקביל על פיתוחם של כמה קווים נוספים.

חקירת פרשת "ישראל ביתנו" הובילה, בינואר 2015, להתפטרות יו"ר נת"ע ולבחינת נסיון ההתקשרות שלה, בפטור ממכרז, עם חברת PB לצורך ניהול פרוייקט הקו האדום בהיקף של כ-800 מיליון ש"ח, וזאת, למרות הלאמת הפרוייקט.

תהליך המכרז של הרכבת הקלה היה רצוף בעיות: אף שמועד ההגשה הסופי למכרז היה יוני 2014, תנאי המכרז שונו והונמכו בדצמבר 2014 – נטען שבמטרה להקל על החברה הסינית – ואף שהמעטפות נפתחו בינואר 2015 לא הוכרז על זוכה, בשל אומדני עלויות נמוכים מדי. רק בנובמבר 2015 הכריזה נת"ע כי חברת CNR הסינית היא הזוכה במכרז הקרונות הענק של הרכבת הקלה, וזאת למרות דו"ח של החשכ"לית על ליקויים חמורים במכרז.

ביולי 2015 החלו באופן רשמי העבודות להקמת הרכבת הקלה ברחבי תל-אביב.

בדצמבר 2015 הנחה שר התחבורה את נת"ע להגיש בתוך שנה תוכניות מלאות לביצוע שני קווי רכבת נוספים: "הקו הירוק" ו"הקו הסגול".

בינואר 2017 אישרה הממשלה את הקמת "הקו הסגול" ו"הקו הירוק" בהיקף  של כ-30 מיליארד ש"ח.

בעקבות חודשים של סכסוך מקצועי קשה, הושג באפריל 2017 הסכם פשרה בין משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת נת"ע. על-פי ההסכם, המכרז להתקנת מערכות האיתות בקרונות הרכבת ובמסילות (בהיקף משוער של 260 מיליון שקל) שיפוצל ממכרז המערכות האלקטרו־מכניות שבוטל באחרונה, ותוקצב ב–2.5 מיליארד שקל, יפורסם בתוך חודש; תחודש הבקרה השוטפת על הנעשה בו; ויוחל בתכנון שני הקווים הבאים של הרכבת הקלה במטרופולין (הירוק והסגול). במקביל, נת"ע התחייבה להשלים את הקמת הקו האדום עד לאוקטובר 2021, לצד התחייבות משרד האוצר לכסות חריגות תקציביות מחויבות המציאות, שיתבררו בהמשך. עוד הוחלט כי המכרז המאוחד להתקנת המערכות, החשמול והתקשורת יפורסם עד ה-1 באוגוסט, לכל המאוחר; וכי נת"ע לא תהיה פטורה ממכרז בכל הנוגע לעבודות האזרחיות בפרויקט המערכות, לא תרחיב התקשרויות קיימות מול קבלני ההנדסה בפרויקט (סולל בונה ודניה סיבוס), ולפיכך תצא למכרזי עבודות חדשים.

במאי 2017 פורסמו המכרזים הראשונים להקמת "הקו הירוק" ו"הקו הסגול". על פי תכנית העבודה, שקיבלה את אישור משרד התחבורה, הנחת תשתית הקווים תחל כבר בשנת 2018, כך שבשנת 2024 תפעל במטרופולין תל אביב רשת בת שלושה קווי רכבת קלה שתשרת כ-600 אלף נוסעים ביום. בסוף מאי עתרו תושבים בר"ג נגד "הקו הסגול" בטענה כי הוא יוביל ל"קטסטרופה תחבורתית".

יתרונות

1. פיתוח ידע מקצועי בפרויקט ראשוני מסוגו בישראל.
2. פיקוח הדוק יותר של משרד התחבורה.

חסרונות

1. חוסר באנשי מקצוע מתאימים.
2. התנהלות אטית ובעייתית.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
נגישות
סגור סרגל הנגשה