מימון הרכש של ציוד ביטחוני ומימון מיזמים צבאיים

ביטחון

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
ביולי 2012 אישרה ממשלת ישראל עסקה לרכש הדדי בתחום התעשיות הביטחוניות: ישראל תרכוש מאיטליה מטוסי אימון מתקדם מסוג M-346. המטוסים הללו יחליפו את מערך העיט (מטוסי סקייהוק) שהתיישן והגיע לסוף ימיו. בד בבד תרכוש  ממשלת איטליה רכש גומלין בהיקף דומה. ב-17 ביולי 2012 אישרה ועדת הכספים של הכנסת מימון ייחודי לרכישת שלושים מטוסי אימון מחברת אירמאקי האיטלקית. העסקה, שהיקפה נאמד בכמיליארד אירו, תמומן באופן הבא: משרד הביטחון יתקצב את העסקה ב-400 מיליון אירו; בנק הפועלים ילווה למשרד הביטחון 200 מיליון אירו; שאר הסכום, כ-400 מיליון אירו, יילקח כהלוואה מקונסורציום של מלווים איטלקים ובראשם בנק אוניקרדיטו וקרן הפנסיה האיטלקית CASA. ההלוואות יינתנו לעשרים שנה, והריבית שמשרד הביטחון ישלם תהיה כ-5% בשנה. העסקה נבדקה ואושרה על-ידי החשבת הכללית באוצר.

ועדת הכספים אישרה למשרד האוצר לתת למשרד הביטחון הרשאה מיוחדת להתחייב על סכום של 6.3 מיליארד ש"ח (מתוך תקציב הביטחון) למשך 25 שנה כדי לקדם את עסקת הרכש של מטוסי האימון האיטלקיים. במסגרת העסקה התחייב משרד ההגנה האיטלקי לרכש גומלין מישראל בכמיליארד דולר, לרבות שני מטוסי התרעה ולוויין ביון מתוצרת התעשייה האווירית. יצוין כי העובדה שבנק הפועלים מעמיד למשרד הביטחון אשראי למימון חלק מהעסקה היא יוצאת דופן, שכן על פי רוב משרדים ממשלתיים לא נעזרים במערכת הבנקאית הפרטית לצורך מימון עסקאות. למיטב ידיעתנו, זוהי עסקת הרכש הביטחונית הראשונה שהמימון שלה מגיע גם מהמגזר הפרטי.

עוד היבט של הפרטה בעסקה זו הוא מסירת ניהול מערך המטוסים שייקָנו לידי חברה פרטית. לאחר הרכישה יועברו המטוסים לתאגיד הפרטי תור, שהקימו לשם כך אלביט מערכות והתעשייה האווירית. החברה תקלוט את המטוסים, תתחזק אותם, תנהל את מלאי החלפים, תקים מערך סימולטורים ותנהל אותו, ותמכור לחיל האוויר שעות טיסה ושעות אימון בסימולטורים.

הפרטת המימון – מדובר בעסקה דמוית (PFI (private finance initiative, כלומר עסקה הממומנת מהלוואה ארוכת טווח (21 שנים) באמצעות אשראי של קבוצת בנקים בינלאומית.

משרד הביטחון ומשרד האוצר.

במאי 2013 ביקש משרד הביטחון מן המפקח על הבנקים הקלות והתאמות ברגולציית המימון כדי לאפשר את כניסת הבנקים למימון מיזמים צבאיים. בין היתר מדובר במימון מיזמים רחבי היקף (בשיטת PFI או PPP), כגון הקמת קמפוס התקשוב בנגב, הקמת בסיס מודיעין, הקמת מרכז לוגיסטי מודרני, איחוד מפקדות באזור לוד והקמת קריית הדרכה בצומת הנגב.

בדצמבר 2016 פורסם כי משרד הבטחון מימן את רכש הספינות המגינות על אסדות הגז באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט, עימו התקשר במכרז. זאת, במקום לממן את העסקה מתקציב הביטחון או במקום שההלוואה תילקח על-ידי ספק הספינות הגרמני. בין משרד החשבת הכללית לבין אגף התקציבים התגלעה מחלוקת לגבי אישור העסקה.

יתרונות

  1. המימון הפרטי מאפשר לבצע רכש נרחב בטווח הזמן הנדרש.
  2. עסקת הגומלין שתתאפשר בזכות הוצאת העסקה לפועל תייצר תעסוקה בישראל ותחזק את התעשייה הביטחונית.

חסרונות

  1. לראשונה יהיה משרד הביטחון מחויב כלכלית לבנק פרטי. אף שההתקשרות נעשתה לאחר בדיקת אגף החשב הכללי באוצר, ההשלכות של התקשרות מסוג זה עדיין אינן ברורות.
  2. תאגיד פרטי יתחזק וינהל את המטוסים וימכור לחיל האוויר שעות טיסה ושעות אימון. גם כאן, ראשוניותה של ההתקשרות מעורר חשש לגבי איכות הטיפול במטוסים והאופן שבו יבצע חיל האוויר בקרת איכות על תחזוק המטוסים.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
נגישות
סגור סרגל הנגשה