ייצור חשמל פרטי

12

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
משק החשמל בישראל הוא משק סגור. חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: חברת החשמל) היא חברה ממשלתית הפועלת מכוח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996; היא הספקית העיקרית של חשמל בישראל, ובמקביל לה פועלים כמה מפעילים פרטיים. לחברת החשמל שישים יחידות ייצור בעשרים אתרים. המרכזיים שבהם הם אתר חיפה, אתר "אורות רבין" בחדרה, אתר "רדינג" בתל אביב, אתר "אשכול" באשדוד, אתר "רוטנברג" באשקלון, אתר "חגית" בוואדי מילק ואתר "אלון תבור" בעמק יזרעאל. הספקת חשמל נחשבת בדרך כלל לשירות בעל מאפיינים של מונופול טבעי; בהתאם לכך לחברת החשמל יש מונופול בענף החשמל ובעלות על תשתית הולכת החשמל היחידה בישראל. ייצור החשמל נעשה בשיטות של קיטור, טורבינות גז, פחם ומחזור משולב.


ייצור פרטי של חשמל החל כבר ב-1981, עם הפעלת טורבינת רוח במעלות שסיפקה חשמל ישירות למפעל ישקר. ב-1982, ביוזמתו של המומחה לאנרגיה ד"ר משה הירש, הוקמה ועדה משותפת של משרד האנרגיה וחברת החשמל לבחון כניסה של יצרנים פרטיים לשוק החשמל. הוועדה יצרה את הסדר "יצרן חשמל פרטי", שאפשר הספקה ומכירה של חשמל על ידי יצרנים פרטיים לחברת החשמל משנת 1985.

באמצע שנות התשעים הוקמה ועדה בראשותו של ד"ר שלמה ברובינדר, שתפקידה היה לבחון ולדרג פרויקטים פרטיים לייצור חשמל ולקבוע תעריפים ליצרנים פרטיים. עבודה דומה עשתה ועדה בראשות פרופ' חיים אילתה בשנים 1994–1996. ב-1999 קוּדם נושא שילוב יצרני החשמל הפרטיים במשק הישראלי בכמה החלטות ממשלה ואושרה תוכנית לפיתוח משק החשמל לשנים 2000–2005. במסגרת התוכנית הייתה כוונה להקים שלושה מתקנים של חברת החשמל ושני מתקנים פרטיים. התוכנית לא יצאה לפועל במתכונתה המקורית: שני מתקנים של חברת החשמל הוקמו באיחור של שלוש שנים וחצי, השלישי לא הוקם כלל וכך גם המיזמים הפרטיים. ב-2005 הגישה חברת ייעוץ פרטית לרשות החברות הממשלתיות תוכנית מקיפה לרפורמה במשק החשמל. באותה שנה גם הסדיר משרד התשתיות את ההתקשרות של מפעילים פרטיים עם חברת החשמל בתקנות משק החשמל, התשס"ה-2005 ובתקנות משק החשמל (קוגנרציה) תיקון, התשס"ה-2005. רוב הבקשות שהוגשו מאז היו למתקני ייצור קונוונציונליים (פחם, מזוט וכדומה), ורק ב-2009 ניתנו רישיונות לייצור והספקה של חשמל סולארי לשני מתקנים, בקיבוצים סמר וקטורה, שטרם הוקמו.

ב-12 בספטמבר 2006 החליטה הממשלה על שינוי מבני במשק החשמל, לרבות שינוי חוק משק החשמל, כדי לפצל את חברת החשמל עד סוף 2007 לכמה חברות שיתמקדו כל אחת בתחום ספציפי – ייצור, חלוקה, הולכה, ניהול כללי ותחומים אחרים. כוונת הממשלה הייתה להפריט את חברות החלוקה והייצור, אך לבסוף לא יצאה התוכנית אל הפועל. באוגוסט 2007, בעקבות הפסקת החשמל הגדולה שהתרחשה בקיץ 2006, החליטה הממשלה שיש צורך בתוכנית חירום לאומית למשק החשמל, שתכלול הכנסת יצרנים פרטיים. באוגוסט 2008 אישר שר התשתיות תוכנית חירום להתמודדות עם מחסור בחשמל. באותה שנה החליטה הממשלה על הקמת שתי חברות – "חברת ניהול המערכת" ו"חברת תחנות ייצור חשמל". חברות אלו אכן הוקמו אך אינן פועלות כמתוכנן עד היום. ב-2 באוגוסט 2009 הוציא משרד התשתיות תקנות נוספות לייצור חשמל פרטי.

דוח מבקר המדינה 59ב לשנת 2009 קבע כי חברת החשמל, משרדי התשתיות והאוצר ורשות החשמל הם האחראים לאי-ביצוע התוכניות לשינוי משק החשמל ולמצבו הקשה. המחדל, קבע המבקר, עלה למדינה ולציבור בשנים 2004–2008 כ-13.8 מיליארד ש"ח בעלויות ישירות ועקיפות.

מדיניות הממשלה הנוכחית קובעת יעד של ייצור 20% מהחשמל בישראל על ידי גורמים פרטיים. בשנת 2013 החלו שני יצרני חשמל פרטיים לספק חשמל בהיקפים משמעותיים –  כ-10% מייצור החשמל במשק. חברת OPC, בבעלות החברה לישראל (80%) וחברת ויאוליה (20%), החלה להפעיל מתקן במישור רותם בהספק של 440 מגה ואט. במאי 2014 החלה חברת דוראד – בבעלות קצא"א (37.5%), זורלו (25%), אדלטק ודורי תשתיות (18.75% כ"א) – להפעיל מתקן באשקלון בהספק של 810 מגה ואט. במקביל חברות נוספות, כגון IPM, אי.פי.פי. דלק שורק, וצומת אנרגיה נמצאות בהליכי הקמת מתקנים.

בשנת 2014 אישרה מליאת רשות החשמל עדכונים בהסדר "מונה-נטו", אשר יאפשרו הקלה במימון והקמת מתקנים פרטיים. הסדרים אלו רלוונטיים בעיקר לצרכנים המבקשים להפוך ליצרני חשמל נקי, בהספק של עד 200 מגה-וואט. לפי ההסדר, חברת החשמל תשלם "תעריף רצפה" של 33.32 אגורות למשך עשר שנים.

BOT  –  BuildOperate-Transfer(בנה-הפעל-העבר)

BOO – Build-Operate-Own (בנה-הפעל-החזק)    

 משרד התשתיות הלאומיות ורשות החשמל.

במרץ 2014 פורסמו המלצות הביניים של ועדת יוגב. לפי ההמלצות, בתוך עשור יְיוּצרו לא פחות מ-42% מהחשמל בישראל על ידי גורמים פרטיים, ועד לשנת 2016 כ-30% מהחשמל ייוצר על ידי תאגידים פרטיים (עמ' 31). מהלך זה יתבצע הן על ידי הקלה רגולטורית שתאפשר ליצרנים פרטיים להיכנס לשוק, והן על ידי חיוב חברת החשמל למכור תחנות ליצרנים פרטיים. בין השאר, אתר רמת חובב ואתרי אשכול באשדוד יימכרו, לפי ההמלצות, עד סוף 2014 (עמ' 11).

נכון ביוני 2015 פרסמה חברת החשמל מכרז לפינוי מבנים באתרי אשכול באשדוד, אך לא התפרסם מכרז למכירתם. גם רמת חובב טרם החלה בתהליך למכירה. ביוני 2015 החלה חברת דליה אנרגיות – בבעלות אגודת משק אנרגיה של הקיבוצים (47.7%), חירם אפסילון (25.6%), קרן תשתיות ישראל (20%) ואס.אי אינט אנרג'י גרופ (6.7%) – להפעיל את תחנת הכוח הפרטית הגדולה ביותר בישראל סמוך לצומת ראם, בהספק של כ-870 מגה ואט. בדצמבר 2015 החלה חברת אדלטק להפעיל את תחנת רמת נגב אנרגיה בהספק של 120 מגה ואט.

על פי נתוני רשות החשמל התכנון לשנת 2016 הוא שכ-3,500 מגה ואט, שהם מעט יותר מ-20% מסך ההספק הלאומי, ייוצרו על ידי חברות כוח פרטיות. הצפי הוא כי עד שנת 2020 הנתח הזה יגיע ל-30% מסך ההספק הלאומי. ביולי 2016 הצהיר ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי כי התכנון העתידי הוא להוציא את כלל הייצור מידי חברת חשמל לידי ספקים פרטיים, כך שחברת החשמל תישאר מונופול של הולכת חשמל ללא ייצור.

נכון לנובמבר 2016 אין חדש בנושא.

 

יתרונות
1. ייעול מהיר של משק החשמל בישראל על ידי הכנסת מתקנים חדשים בטכנולוגיות חדשות.
2. פיתוח משק החשמל על ידי הכנסת יצרנים פרטיים מהיר יותר מפיתוחו על ידי המגזר הציבורי בלבד.
3. הוצאת המונופול מידי המדינה ופתיחת משק החשמל לתחרות על ידי הכנסת שחקנים נוספים לענף יכולה להוביל לירידת מחירים ולפיכך טובה לצרכנים.
4. הפרטת ייצור החשמל ומסירתו לגופים פרטיים ממריצה שחקנים קיימים במשק הישראלי להיכנס לענף שלא פעלו בו קודם לכן. מהלך כזה פותח מרחב עסקי וטכנולוגי חדש שלא היה מתאפשר אילו נשאר הייצור בידי המגזר הציבורי.

חסרונות
1. החשמל הוא מונופול טבעי שמכניס כסף לקופת המדינה, והפרטתו תפגע בהכנסות אלו.
2. הפתרון של הפרטת ייצור החשמל נכשל במדינות אחרות.
3. חשש שהפיקוח לא יהיה מספק והדבר יפגע באפקטיביות הרפורמה. תהליך הפרטה שאינו מלווה במנגנוני בקרה ופיקוח הולמים בידי גופים ציבוריים כמו רשות החשמל, חברת החשמל, האגפים הרלוונטיים במשרד התשתיות הלאומיות ואולי אף במשרד האוצר, נידון מראש לכישלון.
4. סכנה שכניסת בעלי הון פרטיים וקבוצות עסקיות, כמו קבוצת דלק או קבוצת אריסון, לענף ייצור החשמל תביא להגברת הריכוזיות במשק.

 

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

4 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום

    יוזמה מבורכת וחשובה מעין כמוהה שיצאה מאמיר פז-פוקס.
    ברצוני לציין לקונה מאד בסיסית בעבודה המבורכת של המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים.
    הלקונה היא גורלם המר של קורבנות ההפרטה בני המעמד הבינוני שנזרקו לכלבים באמצע החיים ללא פנסייה מוקדמת וללא פנסיית גישור ממשלתית שגם תתן פנסייה עד גיל הפנסייה החוקי וגם תפצה על הסבל הנורא של ההשפלה והאבטלה הממושכת שנכפו עלינו ללא יכולת התגוננות.
    זה גם מה שקרה בהפרטה של חברת הדלק הממשלתית "פז" בשנים 1993-1997 כאשר העובדים הותיקים הושלכו לתוך הלילה.אני למשל נשארתי מובטל מגיל 53 עד גיל 67 ללא פנסייה מוקדמת וללא אבטחת הכנסה כי בביטוח לאומי אמרו לי שאני לא זכאי כבן המעמד הבינוני.
    דרך אגב–הגיע הזמן שתכתבו בפרוטרוט מה קרה באמת בהפרטת פז,ומה קרה לקרבנותיה.זה לא מופיע בשום פירסום שלכם,ואפילו לא במכון אדווה.
    אני מבקש,לפחות השאירו נא יד ושם לקרבנות האומללים שנפלו קורבן למשטר ההפרטה של המשטר.
    בתודה מראש לינדנבאום מיכאל 03-9229376 ,בקרוב בן 71.

  2. אספקת חשמל (או הספקת חשמל, איך שתרצו) היא לא בעלת מאפיינים של מונופול טבעי. אפילו להפך. באירופה יכול אדם לבחור את ספק החשמל שלו.
    המקטעים היחידים שהם בעלי מאפיינים מונופוליסטיים הם מקטעי החלוקה וההולכה.
    כמו כן – היום נמצאים בתהליכי הקמה ראשוניים 3 מתקני ייצור חשמל סולארי באשלים שבנגב. הם יצטרפו לייצרני החשמל הפרטיים בשיטת BOT.
    חשוב לציין שזוהי מדיניות האוצר מאז ומתמיד לגבי הפרטת חברות: מכיוון שאין לו את הכח הפוליטי להלחם מולן, והדבר היחיד שהוא יכול לעשות הוא להכניס תחרות ע"י המגזר הפרטי, זה מה שמתרחש בעצם בכל התחומים: חשמל, תעש, נמלים, וכו'.

    • עופר סיטבון

      תודה רבה על התגובה וסליחה על העיכוב (אוגוסט…).
      ההבחנה שאתה עושה בין אספקה והולכה בהחלט מדייקת, והדברים יעודכנו.

  3. מעניין מאוד, תחום החשמל והאנרגיה עובר לסקטור הפרטי לאט לאט אך ביציבות.

    תודה על השיתוף!

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
נגישות
סגור סרגל הנגשה