התפלת מים

,fbui uxchcv

  • רקע
  • דגם הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
עם השלמת בנייתו של המוביל הארצי בשנת 1965 החל הדיון בדרכים לפיתוח מקורות מים חדשים ובעיקר השבת מי קולחין והתפלת מי ים ומים מליחים. בשנים האחרונות, לאחר שהתברר כי תהליך הפקת מים באמצעות התפלת מי ים ומים מליחים יעיל יותר מבחינה כלכלית, הוחלט לבחור בדרך זו.

דוח של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מצב משק המים משנת 2002 קבע שלמרות התרחבות פרויקט התפלת מי הים, משק המים של ישראל נמצא בנקודה קריטית. הדוח המליץ על קידום היעילות והתחרות במשק המים על ידי הפרטה של תחום התפלת מי ים ומים מליחים וטיהור מי השופכין.

הממשלה אימצה את תוכנית האב שהוצגה בדוח הוועדה הפרלמנטרית, הגדילה את יעדי התפלת מי הים וקידמה את הקמת מתקני ההתפלה, וב-2007 הוקמה רשות המים לריכוז ולניהול של משק המים בישראל. למרות זאת מצבו של משק המים בישראל עדיין רחוק מלהשביע רצון, ויש צריכת יתר ביחס למשאבים הקיימים. צריכת המים בישראל עמדה ב-2014 על כ-800 מיליון מ"ק בשנה (לבית, לחקלאות ולתעשייה), מתוכם 300 מיליון מ"ק מים מותפלים. בעדכון מדיניות הממשלה מ-1 ביוני 2008 נקבע כי יש להגדיל את תפוקת התפלת מי הים עד שנת 2020 ל-750 מיליון מ"ק בשנה.

ב-20 ביוני 2010 אישרה הממשלה להקים מתקן רביעי להתפלת מי ים בשורק, הגדול מסוגו בעולם, בתפוקה של כ-150 מיליון מ"ק בשנה. המתקן, שהוקם ומופעל בידי חברת SDL שזכתה במכרז, התחיל לפעול בשנת 2013. עד 2013  הורחבו גם המתקנים שהיו קיימים עד אז (כגון המתקן שבפלמחים). נודע גם על מתקן נוסף להתפלת מי ים בתפוקה של כ-50 מיליון מ"ק בשנה שהיה צפוי לקום בשנת 2016.

בשנת 2014 התפלת מי הים נעשתה בארבעה מתקנים שהוקמו בידי מפעילים פרטיים שזכו במכרזים ומופעלים על ידם: באשקלון, בפלמחים, בחדרה ובשורק.

כל מתקני ההתפלה למעט המתקן בפלמחים הוקמו ומופעלים בשיטת BOT (Build-Operate-Transfer) למשך 25 שנה, ובסיומן עובר המתקן לבעלות המדינה. מתקן ההתפלה בפלמחים הוקם בשיטת BOO (Build-Operate-Own), ונשאר בבעלות הזכיין.

הפיקוח יבוצע בידי רשות המים, מנהלת ההתפלה, משרד התשתיות הלאומיות והמשרד להגנת הסביבה.

בתחילת 2016 הוקם, לאחר דחיות רבות ובאיחור רב, מתקן ההתפלה החמישי באשדוד, והוא יחל לפעול במלוא התפוקה במהלך 2017. כמות המים המותפלים בישראל עומדת כיום על כ-600 מלמק"ש (מיליון מ"ק לשנה) בחמשת המתקנים להתפלת מי ים ובמתקנים נוספים להתפלת מים מליחים. יעד ההתפלה שנקבע בהחלטת ממשלת ישראל משנת 2008 הוא להגיע ל-750 מלמק"'ש עד שנת 2020. עד שנת 2025 צפויים לקום עוד ארבעה מתקנים.

מתקן התפלה נוסף צפוי לקום בשנים הקרובות בגליל המערבי למרות התנגדויות שנשמעו מצד התושבים. ההתנגדויות הובילו לדיון בכנסת שצפוי להימשך בסוף 2016. בינואר 2017 דחה יו"ר ועדת הכלכלה את החלטת רשות המים להקים את המתקן בשטחים הפתוחים וקרא למציאת חלופה אחרת.

יתרונות

  1. קיצור הזמן הנדרש להקמת המתקנים.
  2. יכולת להשתמש בחברות בינלאומיות המנוסות בהקמת מתקנים מסוג זה.

חסרונות

  1. סכנה ליצירת קשר בין הון פרטי למשאב יסוד בסיסי באמצעות העברת השליטה במשאב זה לגורמים בעלי אינטרס כלכלי.
  2. איבוד השליטה של המדינה בקביעת עלות המים.
  3. התארגנות קרטל השולט במשאב חיוני ובסיסי.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
נגישות
סגור סרגל הנגשה