הלאמת מימון הביטוח הסיעודי

הלאמות

  • רקע
  • מודל הלאמה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
שיעור הקשישים בקרב האוכלוסייה בישראל עומד כיום על כ-10%, וקצב הגידול בשיעורם הוא השלישי בהיקפו במדינות OECD (אחרי קוריאה ויפן). כמו כן, בשנים האחרונות חל גידול מתמיד בשיעור הזקוקים לסיעוד בקרב בני 65 ומעלה, מ-14.7% ב-1995 ל-22.8% ב-2009. במקביל הוכפלה תוחלת החיים של הסיעודיים מ-18 חודשים בממוצע באמצע שנות התשעים ל-36 חודשים כיום. כמעט רבע מהקשישים בישראל זקוקים כיום לטיפול סיעודי לסוגיו (כ-170 אלף קשישים סיעודיים מוגבלים שוהים בקהילה או במוסדות אשפוז). התוצאה היא נטל משמעותי על משק הבית בגין הוצאות סיעוד (כ-5,000–15,000 ש"ח בחודש) והוצאה לאומית אדירה שמסתכמת ב-9.7 מיליארד ש"ח בשנה, שהם 1.3 אחוז מהתמ"ג.

תחום הסיעוד מתחלק כיום כך ש-70% ממנו במימון ציבורי ו-30% במימון פרטי. עם זאת, המימון הציבורי מוגבל וכולל תשלומים פרטיים רבים ובהם השתתפות עצמית בסכומים גבוהים של 2,350–9,000 ש"ח בחודש. סכומי ההשתתפות העצמית נקבעים כיום לפי מבחני הכנסה מחמירים ובהם בחינת הכנסותיהם של ילדיו וחתניו של הקשיש. המשמעות היא שעל אף החובה לשלם דמי ביטוח סיעוד לביטוח הלאומי, אדם המשתכר מעל רף שנקבע בתקנות לא זכאי כלל לשעות סיעוד במסגרת חוק ביטוח סיעוד, ואם אושפז במוסד סיעודי לא יהיה זכאי להשתתפות כספית של המדינה בעלות האשפוז. ואכן, 30% מהמאושפזים כיום אינם זוכים כלל למימון ציבורי ומוציאים 12–15 אלף ש"ח בחודש על אשפוז. לצד כל זאת פורח שוק ביטוחים פרטיים: נוכח הכיסוי המוגבל של המדינה בתחום, כ-65% מאזרחי ישראל מחזיקים בפוליסות ביטוח סיעוד פרטיות, שהתשלומים עבורן עולים על 1.5 מיליארד ש"ח בשנה. עבור משפחה ממוצעת מדובר בהוצאה של מאות ש"ח בחודש, ולנוכח העלייה בתוחלת החיים של האוכלוסייה והגידול במספר הקשישים הסיעודיים היא רק תלך ותעלה.

בשנת 2011 הציג סגן שר הבריאות יעקב ליצמן רפורמה כוללת בתחום הטיפול הסיעודי. במסגרת התוכנית ייכנס התחום לסל הבריאות ומשרד הבריאות יהיה הרגולטור היחיד האחראי לתחום הטיפול הסיעודי בישראל. עלות התוכנית הוערכה בכ-1.2 מיליארד ש"ח, והטמעתה היתה צפויה להימשך כחמש שנים.

במאי 2012 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את מנכ"ל משרדו הראל לוקר לקדם את הרפורמה שיזם סגן שר הבריאות. עם זאת, הרפורמה נתקלה בהתנגדות עזה של משרד האוצר ושל חברות הביטוח הפרטיות. קופות החולים הביעו חשש שהתקציב אשר יועבר אליהן לצורך טיפול בקשישים לא יספיק וכי הרפורמה במתכונתה הנוכחית תביא לקריסתן. על רקע זה מקדם המפקח על הביטוח פתרון אשר עשוי להצטייר כחלופה לרפורמה המוצעת: קרן לביטוח סיעודי הדדי. על פי מודל זה, הדומה למודל של קרנות הפנסיה, הביטוח הסיעודי יישאר בידי חברות הביטוח הפרטיות, אך עלויות הביטוח יוזלו במידה ניכרת.

התוכנית החלופית אמורה לפתור את הבעיה הקיימת כיום, שחברות הביטוח אינן מחדשות את הביטוח הסיעודי של אלפי מבוטחים קשישים עם הגיעם לגיל מבוגר. בנוסף אמורה התוכנית להוזיל את הביטוח עבור מבוטחים רבים. סגן השר ליצמן התבטא בחריפות נגד התוכנית המוצעת, וטען שהיא תביא לאובדן זכויות ולהעלאת הפרמיה בעבור אלפי מבוטחים.

 במשרד הבריאות ביקשו לממן את הרפורמה באמצעות העלאת מס הבריאות בכ-0.5%. לפי תוכנית משרד הבריאות, במסגרת הרפורמה יוגדל ב-50% מספר שעות הטיפול השבועיות הניתנות לחולים סיעודיים המתגוררים בבתיהם (מ-22 שעות ל-33 שעות). נוסף על כך יוקצה תקציב לתמיכה בבני המשפחה המטפלים בקשיש, ותונהג הקלה במבחני ההכנסה לקביעת גובה המימון הציבורי שיינתן לקשישים הסיעודיים, לרבות ביטול מבחני ההכנסה לבני המשפחה. משרד האוצר מתנגד לרפורמה ולאופן מימונה המוצע.

באוקטובר 2014 הודיעה הממונה על שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר, על הנהגת פוליסה אחידה לביטוח סיעודי בכל קופות החולים. לאחר דחיות רבות, הוחלט כי החל מאמצע 2016 קופות החולים יוכלו למכור רק פוליסת ביטוח סיעודי אשר התעריפים והכיסויים בה נקבעים דרך משרד האוצר, אלא שבדצמבר 2015 הודיע שר האוצר על דחיית הרפורמה בשנה ועל הקמת צוות משותף עם ההסתדרות לבחינת פתרונות חלופיים בנושא הביטוחים הקולקטיביים. בסופו של דבר, הרפורמה – שזכתה לביקורת נוקבת – נכנסה לתוקף ביולי 2016 והיא כוללת האחדת התנאים בפוליסות הביטוח הסיעודי המוצעות על ידי הקופות (אך ניתנות על-ידי חברות פרטיות); מתן אפשרות למי שהיה מבוטח באחד הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים שבוטלו ב-2011 להצטרף לביטוח באמצעות קופות החולים, אך זאת בתנאים של גילו הנוכחי – בפרמיה גבוהה יותר ובקבלת תשלומים נמוכים יותר; השתת העלות הנוספת שתהיה על חברות הביטוח בשל צירוף המבוטחים הללו על כלל המבוטחים באמצעות קופות החולים; ואי-החלת הרפורמה על מי שנהפכו לסיעודיים אחרי שבוטל להם הביטוח הקולקטיבי ולפני מועד תחילת הרפורמה.

בינואר 2016 התפרסם כי משרד הבריאות מציע להגדיל את השקעת המדינה בטיפולים הסיעודיים בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה – גידול של 35% לעומת המצב כיום – באמצעות העלאת מס הבריאות ב-0.5%. במאי 2016 הצהיר שר הבריאות כי בכוונתו לקדם חקיקת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי עד לתחילת 2017, ולממנו באמצעות העלאת מס הבריאות.

ביולי 2016 פרסם משרד הבריאות כי כמעט מחצית מההוצאה על ביטוח סיעודי הוא פרטי: מתוך 12.9 מילארד שקלים המושקעים מידי שנה בביטוח סיעודי, כ-56% הם הוצאה ציבורית (7.1 מיליארד שקלים) ו-44% פרטי (5.7 מיליארד שקלים).

בדיון שנערך ביולי 2016 בוועדה העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הצהיר שר הבריאות ליצמן כי הביטוח הסיעודי הממלכתי, שאותו הוא מבקש לקדם, יתבסס, בנוסף להשתתפות המדינה, על העלאת דמי הביטוח הלאומי ב-0.6%. השר אף איים במשבר קואליציוני אם הממשלה לא תקדם את יוזמתו עד תחילת 2017. הרפורמה המוצעת כוללת, בין השאר, העברת האחריות על האשפוז הסיעודי לקופות החולים; מתן תמריצים לקופות החולים לשמור על הרצף הטיפולי באמצעות ביקורי בית; הכפלת מספר שעות הסיוע לקשיש הסיעודי והקצאתן גם לקשישים בעלי פנסיה גבוהה; וביטול הצורך במתן מידע על משכורות ילדיו של הקשיש.

האגודה לזכויות האזרח פרסמה ביולי 2016 נייר עמדה המציג את עקרונות היסוד הנדרשים ליישום רפורמה מקיפה בתחום הביטוח הסיעודי הציבורי: מתן סל שירותים מגוון ומספק במימון סל הבריאות שיקנה לקשיש חופש בחירה אמיתי להישאר בביתו ככל שמתירה לו בריאותו; הכנסת האשפוז הגריאטרי לסל שירותי הבריאות הבסיסי שבאחריות קופות החולים; האחדה של כלל שירותי הסיעוד בקהילה ובמסגרות המוסדיות; והגברת היכולת של הקשיש למצות את זכויותיו. האגודה מעריכה את עלות הרפורמה המוצעת בכ-1.8 מיליארד ש"ח.

בספטמבר 2016 הודיע שר הבריאות על הקמת ועדה בראשותו ובראשות שר האוצר לקידום הרפורמה בסיעוד.

בנובמבר 2016, לאחר איום של ההסתדרות בשביתה כללית, סיכמו האוצר וההסתדרות כי הביטוח הסיעודי הקולקטיבי, שהאוצר התכוון להודיע על ביטולו, יימשך עד סוף שנת 2017. בזמן זה יגבש האוצר מודל חדש לביטוח סיעודי קולקטיבי וכן יבחן את מדיניות הממשלה כלפי הביטוח הסיעודי בכלל. מנגד, רפורמת הביטוח הסיעודי של השר ליצמן – תקועה. עם זאת, בינואר 2017 הוא הצהיר כי לא ויתר על הרפורמה ובכוונתו להמשיך לקדמה.

בפברואר 2017 התפרסמו שני תחקירים שחשפו התעללות קשה בקשישים המתגוררים בבתי אבות פרטיים. ההד הציבורי הרחב העלה מחדש את נושא האשפוז הסיעודי לקדמת הבמה. בעקבות פניית שר הבריאות, גיבש מנכ"ל משרד הבריאות תכנית חירום שתכלול תוספת פקחים, שיפור שכר של עובדי הסיעוד, התקנת מצלמות במוסדות הגריאטריים ותוספת של אלפי עובדי סיעוד זרים. במקביל, חידש שר הבריאות את מאמציו לקדם את רפורמת הביטוח הסיעודי.

בפברואר 2017 התפרסם מחקר שלפיו שיעור המימון הפרטי של האשפוז הסיעודי בישראל גבוה כמעט פי שלושה מהמוצע במדינות ה-OECD. לפי החוקרים, ההוצאה הכללית על טיפולי סיעוד אינה יעילה שכן היא דומה בשיעורה למדינות שבהן מונהג ביטוח סיעודי ממלכתי. לנוכח הגידול הצפוי בצרכי האשפוז הסיעודי בשל הזדקנות האוכלוסיה, ממליצים החוקרים על החלת מודל של ביטוח סיעודי אוניברסלי (ולכרוך זאת בהעלאת גיל הפרישה במשק) שימומן מאיגום כל המשאבים הציבוריים המוקצים כיום לתחום. בניגוד להצעה להגדיל את מס הבריאות, הם מציעים חלופות כדוגמת מס כללי כמו מסי הביטוח הלאומי, הטלת מס ייעודי שלא יעבור דרך מערכת הבריאות, או הנהגת ביטוח חובה.

יתרונות

יתרונות

יתרונות תוכנית ביטוח סיעודי לאומי כחלק מסל הבריאות:

1. דאגה לצרכים הבסיסיים ביותר – הפיזיים והכלכליים – של אוכלוסייה הולכת וגדלה של קשישים הזקוקים לטיפול סיעודי.

2. סכום ההפרשה לביטוח הלאומי בגין ביטוח הסיעוד אינו גבוה ולפיכך לא יכביד על עובדים ומעסיקים.

3. ביטוי להכרה של המדינה בחובתה לדאוג לצורך חדש בתחום מדינת הרווחה – הצרכים של בני "הגיל הרביעי" (בני שמונים ומעלה).

יתרונות התוכנית הנוכחית של הממונה על שוק ההון והביטוח:

יצירת ודאות בקרב המבוטחים.

פיקוח משמעותי יותר מצד משרד האוצר על הפרמיות הנגבות והכיסויים המוענקים.

חסרונות

1. בתוכנית הנוכחית יש סיכון משמעותי שהכיסוי הביטוחי לא יספיק למימון מלא של צרכים סיעודיים בעתיד.

2. חשש שהעדר תחרות יפגע בשירות המוצע.

 טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

 

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

2 תגובות

  1. סכומי ההשתתפות העצמית בתחום סיעוד לגיל השלישי נקבעים כיום לפי מבחני הכנסה מחמירים

  2. שירותי טיפול לקשיש צריכים להיות על חשבון המדינה

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
נגישות
סגור סרגל הנגשה