בנק הדואר

חברות ממשלתיות

  • רקע
  • מודל הפרטה
  • פיקוח
  • המצב הנוכחי
  • יתרונות וחסרונות
בנק הדואר היא חברה בת של חברת דואר ישראל (למידע על הפרטת חברת הדואר לחצו כאן). הבנק מספק שירותים פיננסיים לכול, בלא חובה להיות לקוח רשום, וכמו כן הוא מתפקד כמסלקה לתשלומים לגופים ציבוריים ולממשלה. רעיון הפרטתו הוא במסגרת קידום ההפרטה של חברת דואר ישראל. המצדדים בהפרטה מבקשים להפוך את בנק הדואר לבנק פרטי עם אינטרס עסקי לכל דבר ועניין; הם מציעים להסיר את הפיקוח מחלק מהשירותים שהבנק מספק, לאפשר לו להרחיב את פעילותו העסקית ועקב כך להגדיל את הכנסותיו. המתנגדים להפרטה מבקשים להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי בבעלות המדינה שיספק שירותי בנקאות לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות ולעסקים קטנים, המתקשים לקבל את השירותים האלה מהבנקים המסחריים.

ב-22 ביולי 2011 הציג שר התקשורת משה כחלון לפני הממשלה הצעת חוק להפיכת בנק הדואר לבנק חברתי מסחרי בבעלות המדינה. הצעת החוק מבקשת לענות על שני צרכים – הגברת התחרותיות בשוק הבנקאות הקמעונאית והנגשת שירותי בנקאות לעשירונים הנמוכים, ששירותים אלו נמנעים מהם בבנקים המסחריים. אם הצעת החוק תתקבל, תתרכז פעילות בנק הדואר במיקרו מימון: מתן ריבית על פיקדונות, שירותי ייעוץ פיננסי ותיווך בין הלקוחות לבין הבנקים המסחריים המספקים אשראי. עוד דוגמאות לפעילות בנקאית חברתית הן שירותים ללא עמלות והנפקת כרטיסי אשראי מיוחדים.

התהליך הוקפא עקב וטו שהטילו בנק ישראל ומשרד האוצר, שהתנו אותו בהכפפת בנק הדואר לסטנדרטים בנקאיים רגילים ובשינוי מבני שעיקריו גיבוש מתווה להפרטה, הון עצמי בסך 150 מיליון ש"ח, העברת הפיקוח עליו ממשרד התקשורת לממונה על הבנקים בבנק ישראל, ומינוי דירקטוריון, ועדת ביקורת חיצונית וביקורת פנימית. באופן כללי, בנק ישראל דורש שתמיכה ממשלתית בשכבות החלשות תהיה ישירה ולא באמצעות חברות עסקיות.

בנובמבר 2011 התקבל תיקון 11 לחוק הדואר. התיקון לחוק מסיר חסמים חוקיים ומאפשר לבנק הדואר להרחיב את מתן השירותים הפיננסיים על בסיס שיתוף פעולה עם גופים פיננסיים אחרים. עם זאת, בנק הדואר אינו יכול לתת הלוואה ללקוחותיו או לאפשר להם להיכנס ליתרת חוב.

 עדיין לא מוצע.

ככל הנראה משרד התקשורת ומשרד האוצר.

 במשך זמן רב לא עמד בנק הדואר בתנאים המקדימים ליישום הרפורמה המוגדרים בחוק, מבחינת ההון עצמי הדרוש לו ומבחינת חתימה על הסכם מול העובדים, ועקב כך נתקל הבנק בהתנגדות של בנק ישראל להמשך הרפורמה. בעקבות כך טען מנכ"ל הבנק בשנת 2013 כי לא מתקיים ניצול מלא של יכולות הבנק כפי שהתאפשר לו מהתיקון לחוק.

בתחילת 2015 הצהיר מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב כי בעקבות הסכם ההבראה שנחתם עם חברת דואר ישראל גם הרפורמה המתוכננת בבנק הדואר מתוכננת לצאת אל הפועל. בפועל, נכון לנובמבר 2015 דבר לא קרה. בתוך כך ביולי 2015 הציע שר האוצר משה כחלון, אשר מלווה את הרפורמה בבנק עוד מתפקידו כשר התקשורת, כי בנק הדואר ינהל קרן שתרכז את החלק מכספי קצבאות הילדים שאמור ללכת לחסכון ארוך-טווח, ובכך להגדיל את הכנסותיו ואת יציבותו של הבנק לקראת הרפורמה. בינואר 2016 פרסמה הממשלה כי "בתקופה [האחרונה] מתרחשות תמורות רבות בשוק ההון, האשראי והבנקאות בכלל, כאשר בנק הדואר צפוי לשמש ככלי ליישום מדיניות הממשל ולהגברת התחרות בתחומים אלו". הצהרות אלה נראות כמצביעות על נסיגה בכוונה להפריט את הבנק, ואולם יש לראות כיצד הנושא יתפתח.

בנובמבר 2016 נדחתה בפעם השביעית הפיכת בנק הדואר לבנק חברתי שיאפשר לספק שירותים לאנשים בעלי חשבון מוגבל שאינם יכולים לבצע פעולות בנקאיות. לטענת משרד התקשורת, הסיבה לכך היא שחסרים לבנק הון עצמי של 150 מיליון שקל, הסכם מתן שירותים עם חברת הדואר והסכם קיבוצי עם העובדים.

באפריל 2017 פורסם כי חילוקי דיעות מתמשכים בין משרד התקשורת לבין משרד האוצר מונעים את הפרדת בנק הדואר מדואר ישראל.

 

יתרונות

  1. לטענת תומכי ההפרטה, בנק הדואר ישמור על יציבות בעולם הבנקאות.

חסרונות

  1. סכנה לגלישת אינטרסים מיצירת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ליצירת רווח לבנק.
  2. צמצום הפריסה הארצית, שהיא מיתרונותיה הגדולים של חברת הדואר.

טעינו? שכחנו? כדאי שנדע? דווחו לנו

תגובות

השאירו תגובה

Share on Google+Share on FacebookEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

תגובה אחת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Scroll To Top
נגישות
סגור סרגל הנגשה